פרשת בשלח: החזק שורד

עם ישראל יוצאים למדבר ושם מתנהלת נגדם המלחמה הראשונה. העמלקים מגיעים להילחם עם עם-ישראל.
לא שעשינו להם משהו רע, גם לא איימנו עליהם. הם פשוט רצו להראות שלהם יש יותר כח מאיתנו, ועל הדרך ללמד אותנו את תפיסת המוסר שלהם: "החזק שורד".
אחרי מלחמה ניסית, עם ישראל מביס את העמלקים.
בסיום אותה מלחמה מצטווה עם ישראל "מחה תמחה את זכר עמלק".
בתפיסה הפשוטה הכוונה לא להשאיר אף אחד מבני אותו עם, סוג של נקמה בראשון מכל העמים לצאת נגדנו למלחמה, בלי הצדקה ובלי סיבה הנראית לעין.
אך הפרשנים מדגישים את הביטוי "זכר עמלק" זכר – הכוונה לזכרון, למורשת שאותו עם הנחיל. אותו מוסר מעוות ששרד אלפי שנים.
מיציאת מצרים דרך שערי אושוויץ, ועד מוצאי שמחת תורה תשפ"ד (7.10.24).
אנו מצווים למחות, לא רק בנשק ובכח אלא בעיקר בחיים, בצמיחה, בשמירת ערכי המוסר.
להביס את הרוע הצרוף את האכזריות הבלתי נתפסת, להרבות אור ואיתו לגרש את החושך.

שבת שלום