"מעשיו אינם עולים בכדי עבירה על החוק והם שייכים למבחן הציבור", מכירים את המשפט הזה?
כמה וכמה אישי ציבור זכו לפסק דין שאותו "מפאר" המשפט הזה.
כמה אנחנו מעריכים את אותם אנשים?
אחרי סדרה ארוכה של ציוויים מפורטים הנוגעים בבסיס התפיסה המוסרית, מגיע הציווי "קדושים תהיו" מה מוסיף הציווי הזה על כל הציוויים שקדמו לו?
הפסוק בא ללמד אותנו רעיון: לא חייבים לגנוב, בוודאי שלא לרצוח, גם לא לנאוף ואפילו לא לחמוד, אפשר לשמור את כל החוקים, אבל עדיין לא יהיה נעים לחיות בחברתך.
החוק יהיה נר לרגליך, אבל מעולם לא יתפסו אותך עושה מילימטר יותר מהחובה המוטלת עליך.
למצב זה מתייחס הפסוק קדושים תהיו, וכמו שמפרש התלמוד: קדושים תהיו – קדש עצמך במותר לך.
כלומר גם אחר כל הציוויים של התורה עדיין אפשר להשאר אדם ברמה מוסרית נמוכה, שמירת חוקי התורה לא בהכרח הופכת את האדם לקדוש – למרומם.
ההבדל בין מי שהחוק הופך אותו לאדם טוב יותר למי שנשאר "שומר חוק" נמדד במבחן קטן. האם הוא מוכן להקריב מהמותר לו, כלומר מדבר שלמרות שלא נאסר על פי חוק, הוא נוגד את רוח החוק.
מי שנצמד רק לחוק היבש, פורמלית – נשאר "שומר חוק" אבל מוסרית יכול להיות – מה שכינו חכמי היהדות "נבל ברשות התורה".
הדרך לגדול ולצמוח היא היכולת לתת מעצמך גם מה שהחוק לא מחייב.
שבת שלום
