מירוץ החיים מאיים להטביע אותנו בין גליו. החדשות של אתמול נמחקו כלא היו. ערכי ההורים כבר מזמן התפוגגו. "אנשי הפטריות" גדלים באויר, חפים מכל שורש . מה עושים עם זה, לאן נגיע?
יום העבודה במקדש היה נפתח במצווה ייחודית: "תרומת הדשן". הכהן היה לוקח מעט מאפר קרבנות הלילה שעבר – תוצרת מעשי היום הקודם, ומניחם במזרח המזבח .
המזרח, כשמו, מציין את זריחת השמש ותחילת היום החדש. הנחת אפר היום הקודם בפתיחת היום החדש מסמלת שמשימות העתיד הן המשך משימות העבר. כי מעשי הדור שלנו חייבים להיות המשך למורשת אבותינו . השליחות שהוטלה על כתפינו היא מירוץ לפיד הנמשך כבר אלפי שנים. כשכל דור מנסה להיות המשך רציף לדור שלפניו.
שבת שלום.
